זהו מספר מקשר

מענק שנתי ליהודי עירק, מרוקו ואלג'יר

ביום 3.12.2015, החליט שר האוצר, מר משה כחלון, על החלטה מנהלית, אשר מעניקה הטבות שונות למספר קהלים של יהודים, בגין קורותיהם בעת מלחמת העולם השנייה. על פי החלטה זו, יהודי מרוקו, ואלג'יר, אשר הוטלו עליהן הגבלות שונות שמקורן במשטר וישי הפרו נאצי, יוכלו לקבל מענק שנ,תי העומד כיום על סך של 3,950 שקל. כמו כן, גם יהודי עיראק, שסבלו ממעשי אלימות על רקע נאצי יזכו למענק זהה.

בנוסף לכך, מעניקה החלטה זו הטבה נוספת, שבמסגרתה יהיו פטורים מתשלום על תרופות שנמצאות בסל התרופות. בכך, מצטרפים יהודי מרוקו, אלג'יר ועיראק לקהילות אחרות שזכו להטבה זו, מכוח תיקון 4 לחוק ההטבות שחוקק ביוזמת משרד האוצר, כחלק מהתוכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה.
עוד מעניקה ההחלטה המנהלית זכויות לתגמולים חודשיים למי שהיו עובדי כפייה ולא הוכרו על ידי אף גוף או קרן, כדוגמת התקדים של משרדנו בעניינה של הגב' אסטלה גרימברג.

887

הרקע להחלטה המנהלית

בעת מסיבת העיתונאים שערך בנושא, אמר שר האוצר משה כחלון כי ההחלטה מנהלית באה לעולם בעקבות מחקרים היסטוריים, אשר מקורם במאבקים משפטיים שהתנהלו בנושא. משרד דוד ידיד הוביל את מאבקם ארוך השנים של יהודי מרוקו, עיראק ועובדי הכפייה בטרם ההחלטה, ובמסגרת זו ערך שורה ארוכה של מחקרים היסטוריים ומשפטיים המצביעים על זכאותם של לפיצויים בגין הרדיפות שעברו בעת מלחמת העולם השנייה.
קבלתה של ההחלטה המנהלית, המכירה בזכות כלשהיא – גם אם חלקית – של קהלים אלו, מעידה על כך שמאבקו של המשרד נשא פרי. זאת, לאחר שנים ארוכות שועדת התביעות של משרד האוצר דחתה את באופן גורף את כל תביעותיהם של יוצאי צפון אפריקה ועובדי הכפייה.
בדיון בעניין העקרוני של יהודי עיראק, מיום 2.6.2015, פנה ראש ועדת הערר בחיפה השופט אהרון שדה, אל ראש המחלקה המשפטית ברשות לניצולי השואה, עו"ד שרה שהם, והסביר לה שלטעמו ממה שעלה בדיונים, ייתכן שהוא יעניק פסק דין לטובת יהודי עיראק. לשיטתו, הדבר משקף למדינה סיכון משפטי ולכן הציע השופט שדה כי הרשות לניצולי השואה תפנה לממונים במשרד האוצר כדי שיאשרו מתן פיצוי למערערים, שיוצגו על ידי משרדנו.

לאחר שהסתיים שלב ההוכחות בוועדות הערר, בעניינם העקרוני של נרדפי הפארהוד בעירק. עם סיום שלב זה מהותי זה ושמיעת וחקירת כל המומחים, מטעם יהודי עירק ומטעם משרד האוצר. במעמד זה פנה ראש ועדת הערר בחיפה, כבוד השופט אהרון שדה , אל ראש המחלקה המשפטית ברשות, עו"ד שרה שהם, והסביר לה שלטעמו ממה שעלה בדיונים יתכן והוא ייתן פסק דין לטובת יהודי עירק, דבר המשקף למדינה סיכון. השופט הציע שהרשות לזכויות ניצולי השואה תפנה לממונים במשרד האוצר כדי שיאשרו מתן פיצוי לעוררים.

בדיון הראשון שנערך בפני הועדה הנכבדה לאחר מתן ההחלטה המנהלית, ביום 4.1.16, הבהירה עורכת הדין של הרשות כי ההחלטה המנהלית אכן התגבשה בעקבות הצעת חברי הועדה:
"בדיון האחרון בת"א ביוני 2015, התבקשתי שאפנה לשר האוצר או לגורמים המתאימים ונשקל החלטה מנהלית לאוכלוסיית המערערים. ב6.12.15 הגשנו הודעת עדכון לגבי ההחלטה המנהלית".

הכרה בקשר שבין ניהול מאבקנו לבין קבלת ההחלטה המנהלית עולה גם בדברי היועצת המשפטית של הרשות לזכויות ניצולי השואה, עו"ד גליה מאיר-אריכא, בישיבה בוועדת הערר בחיפה, מיום 4.8.2016:
"תראה, שום דבר במדינה, גם חקיקה לא מתקבלת על רקע ואקום, שום דבר אדוני לא קורה במדינה הזו על רקע ואקום מוחלט, גם חקיקה בכנסת, אז זה התקבל על הרקע הזה. אז מה עדיף היה? שהיינו מתעלמים מהעררים האלה? שהיינו מתעלמים מהפניות האלה? להפך, אנחנו רואים את מחויבותנו לבוא אל שר האוצר. הבאנו בפניו את התמונה במלואה, ואנחנו אלה שהמלצנו לו".

השופט אהרון שדה, ראש ועדת הערר בחיפה, קבע כי פועלו של משרדנו היה גורם חשוב בהבאת ההחלטה המנהלית לעולם, כי שהדבר נכתב בפסק דין גמיש צבי נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה, שעסק בנפגעי הפארהוד:
"נראה כי במאזן ההסתברות הנדרש והרבה מעבר לו נוכל לומר שאלמלא מאמצי וטרחת באי כוח העוררים כאן ואלמלא ההוצאות שהוציאו לצורך ההליך, ההחלטה המנהלית לא היתה באה לעולם, לפחות לא בעיתוי בו נולדה".

חשוב לדעת – קבלת הזכויות מכוח ההחלטה המנהלית מחייב ויתור על זכויות ועל כל הליך משפטי בנושא

חשוב לשים לב לכך כי לשם קבלת המענק השנתי ממשרד האוצר, נדרש המבקש למשוך תביעות תגמול שהגיש נגד האוצר, וכי עליו לוותר על כל זכות שמגיעה לו לכאורה והיא נמצאת במחלוקת עם האוצר. כלומר לא ניתן לקבל את ההטבות בהחלטה המנהלית מבלי לוותר על הזכות לתגמולים רטרואקטיביים.

לאור ההתנייה בוויתור על הזכויות, אנו סבורים שיש מקום לבחון כל מקרה טרם ביצוע החלטה.

מספר זה הינו מספר ווירטואלי והינו חלק משירות תוכן המופעל על ידי זאפ גרופ בע"מ, ומפנה את המתקשר לבית העסק.

משתמש העושה שימוש במספר הווירטואלי, מסכים כי החברה תהא רשאית לשמור את מספר הטלפון ממנו התקשר, לכלול אותו במאגר מידע או ליצור באמצעותו קשר עם המשתמש, וכן כי המספר עשוי להשתנות מעת לעת.
מספר הטלפון של העסק מופיע בדף צור קשר באתר.

דילוג לתוכן