דוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון
03-5101158
קרן הסיוע של ועידת התביעות
פיצוי חד פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות
קרן הסיוע המעניקה פיצוי חד-פעמי לנפגעי רדיפות הנאצים מיועדת
לניצולי שואה תושבי הגוש הקומוניסטי לשעבר שהיגרו לארצות המערב, ולניצולי שואה
מצפון אפריקה שסבלו מידי הנאצים ומשתפי הפעולה עימם בעת מלחמת העולם השנייה.
הפיצוי מקרן הסיוע מיועד אך ורק למי שעד למועד התשלום לא קיבל פיצוי מכל סוג, בגין
נרדפותו בעת השואה. הפיצוי ניתן גם למי שהיה עוּבר (Fetus) בתקופה הרלוונטית
ואימו ההרה סבלה מהרדיפות בשל יהדותה.
הפיצוי החד-פעמי עומד כיום על סך 2,556 אירו, וזכאים לו ניצולי שואה שמעולם לא קבלו כל פיצוי. נוסף על כך, ניצולי רדיפות אשר הגישו בקשות בעבר ונענו בשלילה, ללא קשר לסיבת הסירוב, זכאים לפיצוי זה אף הם, באם הם עומדים בקריטריונים האחרים.
משרדנו מטפל בתהליך התביעה ומלווה אותו לכל אורכו, בכלל זאת מילוי מקצועי של שאלון התביעה, ניסוחה בגרמנית או אנגלית, תרגום המסמכים הנלווים לתביעה, תשאול מעמיק של הלקוח, באם יש צורך אנו נבצע חקירה היסטורית מקיפה בדבר העובדות ההיסטוריות נשואות התביעה, וביצוע מספר בדיקות של התביעה טרם הגשתה. במקרה של דחיית התביעה משרדנו אף מטפל בערעור בנדון.
לאחר ביצוע כל האמור לעיל, משרדנו מגיש את התביעה אל ועידת תביעות. ועידת התביעות, בתורה, פועלת מול ממשלת גרמניה להעברת פיצויי הקרן, המוענקים לניצולי השואה במסגרת חוק הפיצויים הגרמני (BEG). המלצת ועידת התביעות מועברת יחד עם התביעה עצמה אל ממשלת גרמניה, המחליטה באם לאשר את התביעה ולהעביר את הפיצוי, או לאו. בכל מקרה בו מאושרת התביעה, מועבר הפיצוי ישירות לחשבון הבנק של ניצול השואה.
ביום 27.4.2011, ניתנה החלטה, אשר הרחיבה את מעגל הזכאים לפיצויי מקרן זו כך שגם חלק מיהודי מרוקו, רומניה, בולגריה ואוכלוסיות נוספות, אשר עד כה לא נכללו בו, נכנסו למעגל הזכאים לקבלת הפיצוי מקרן הסיוע. ארגון הגג של יהודי מרוקו נועץ במשרדנו בעניין זה, ועל לקוחותינו נמנים רבים מחברי ארגונים אלה. זכאותם של ניצולי השואה ממרוקו נובעת ממעשים שבוצעו על ידי משטר וישי הצרפתי, אשר שיתף פעולה עם הנאצים, גזר גזירות אנטישמיות על יהודי מרוקו וגרם ליהודים אלה סבל אך ורק בשל יהדותם.
בעקבות החלטה חדשה, שניתנה באחרונה, החל מיום 1.1.2012 זכאים לתשלום מקרן הסיוע גם יהודים שנמלטו בתקופה שבין ה-22 ביוני 1941 ועד ה-27 בינואר 1944, מאזורים בברית המועצות אשר היו מרוחקים עד 100 קילומטרים מקו החזית המזרחי ביותר שאליו הגיע הצבא הגרמני (וורמאכט), אך למרות זאת לא נכבשו לאחר מכן על ידי הנאצים.
זכאות זו תכלול יהודים אשר נמלטו מהערים הבאות במועדים הללו: מוסקבה, לנינגרד, גרוזְני, סטלינגרד, אורג'וניקידזה ועוד.
הפיצוי החד-פעמי עומד כיום על סך 2,556 אירו, וזכאים לו ניצולי שואה שמעולם לא קבלו כל פיצוי. נוסף על כך, ניצולי רדיפות אשר הגישו בקשות בעבר ונענו בשלילה, ללא קשר לסיבת הסירוב, זכאים לפיצוי זה אף הם, באם הם עומדים בקריטריונים האחרים.
משרדנו מטפל בתהליך התביעה ומלווה אותו לכל אורכו, בכלל זאת מילוי מקצועי של שאלון התביעה, ניסוחה בגרמנית או אנגלית, תרגום המסמכים הנלווים לתביעה, תשאול מעמיק של הלקוח, באם יש צורך אנו נבצע חקירה היסטורית מקיפה בדבר העובדות ההיסטוריות נשואות התביעה, וביצוע מספר בדיקות של התביעה טרם הגשתה. במקרה של דחיית התביעה משרדנו אף מטפל בערעור בנדון.
לאחר ביצוע כל האמור לעיל, משרדנו מגיש את התביעה אל ועידת תביעות. ועידת התביעות, בתורה, פועלת מול ממשלת גרמניה להעברת פיצויי הקרן, המוענקים לניצולי השואה במסגרת חוק הפיצויים הגרמני (BEG). המלצת ועידת התביעות מועברת יחד עם התביעה עצמה אל ממשלת גרמניה, המחליטה באם לאשר את התביעה ולהעביר את הפיצוי, או לאו. בכל מקרה בו מאושרת התביעה, מועבר הפיצוי ישירות לחשבון הבנק של ניצול השואה.
ביום 27.4.2011, ניתנה החלטה, אשר הרחיבה את מעגל הזכאים לפיצויי מקרן זו כך שגם חלק מיהודי מרוקו, רומניה, בולגריה ואוכלוסיות נוספות, אשר עד כה לא נכללו בו, נכנסו למעגל הזכאים לקבלת הפיצוי מקרן הסיוע. ארגון הגג של יהודי מרוקו נועץ במשרדנו בעניין זה, ועל לקוחותינו נמנים רבים מחברי ארגונים אלה. זכאותם של ניצולי השואה ממרוקו נובעת ממעשים שבוצעו על ידי משטר וישי הצרפתי, אשר שיתף פעולה עם הנאצים, גזר גזירות אנטישמיות על יהודי מרוקו וגרם ליהודים אלה סבל אך ורק בשל יהדותם.
בעקבות החלטה חדשה, שניתנה באחרונה, החל מיום 1.1.2012 זכאים לתשלום מקרן הסיוע גם יהודים שנמלטו בתקופה שבין ה-22 ביוני 1941 ועד ה-27 בינואר 1944, מאזורים בברית המועצות אשר היו מרוחקים עד 100 קילומטרים מקו החזית המזרחי ביותר שאליו הגיע הצבא הגרמני (וורמאכט), אך למרות זאת לא נכבשו לאחר מכן על ידי הנאצים.
זכאות זו תכלול יהודים אשר נמלטו מהערים הבאות במועדים הללו: מוסקבה, לנינגרד, גרוזְני, סטלינגרד, אורג'וניקידזה ועוד.
הליך הערעור
הבקשה לקרן הסיוע הינה בקשה בהליך הדומה במהותו להליך המנהלי. במקרים בהם הבקשות לקרן הסיוע נדחות, ישנה אפשרות לפנות אל גוף הערעורים העצמאי בגרמניה, המהווה ערכאת ערעור בלתי תלויה. גישת משרדנו היא שבמקרים בהם אנו סבורים שיש סיכוי כלשהו להפוך את החלטת הדחייה של ועידת התביעות החומריות של העם היהודי וממשלת גרמניה, אנו פונים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הלקוח, ומגישים ערעור לגוף הערעורים.
החלטת ערכאת הערעור מתבססת בעיקר על מסמכים ויכולתנו ויכולתו של הלקוח לסתור את סיבת הדחייה, שהיא כשלעצמה מבוססת בראש ובראשונה על מסמכים היכולים להוכיח את טענות המבקש. בשל אופייה, מדובר בערכאה שהיכולת להצליח בה אינה גבוהה, משום שכאמור, היא מתבססת על מסמכים שהמסקנות מהם אינן משתמעות לשתי פנים. חשוב לציין שבמקרה בו ערעור מתקבל, אין המדובר באישור הבקשה באופן אוטומטי, אלא בהחזרת הבקשה לוועידת התביעות החומריות של העם היהודי, להמשך טיפול בבקשה.
באחד הערעורים, בו ייצג משרדנו, הערעור התקבל לאחר שהצלחנו להוכיח כי המבקש שהה בשטחה של מרוקו הצרפתית בזמן מלחמת העולם השנייה. הלקוח נולד בעיר ושמה לעיון במרוקו הצרפתית ובקשתו נדחתה שכן קיימת עיר עם שם זהה במרוקו הספרדית ובוועידת התביעות החליטו שהוא שהה בעיר שבמרוקו הספרדית. אנו הצלחנו על להצביע על זהות העיר בה שהה.
בערעור נוסף, לאחר חקר עומק שאנו ביצענו, קיבלה ערכאת הערעורים העצמאית את המסד העובדתי שהבאנו בפניה, לגבי חלק ממחוז הצמוד למרוקו הספרדית שוועידת התביעות סבורה הייתה שהיה תחת שליטת מרוקו הספרדית בפועל על אף הימצאותו במחוז השייך למרוקו הצרפתית. בקבלת ערעור זה דחתה ערכאת הערעורים העצמאית את המסד העובדתי שהיה מקובל על ידי ועידת התביעות. קבלת ערעור זה הביאה את כל מי ששהה באזור, והוא או משפחתו גרו בשכונת המלאח, למצב בו, יתכן ובקשתו לקרן הסיוע יכולה להיבחן בשנית ואף להתקבל.
בערעור אחר, בו ייצג משרדנו, התקבלה בקשה לבחינת הבקשה לקרן הסיוע מחדש שכן בו הועלה ספק בנסיבות רדיפתה של אחת מלקוחותינו. בקשתה של הלקוחה הוחזרה לנציגות וועידת התביעות בישראל לבחינה נוספת לאחר שהוכחנו לערכאת הערעור את דבר הטעות בהעלאת הספק.
החלטת ערכאת הערעור מתבססת בעיקר על מסמכים ויכולתנו ויכולתו של הלקוח לסתור את סיבת הדחייה, שהיא כשלעצמה מבוססת בראש ובראשונה על מסמכים היכולים להוכיח את טענות המבקש. בשל אופייה, מדובר בערכאה שהיכולת להצליח בה אינה גבוהה, משום שכאמור, היא מתבססת על מסמכים שהמסקנות מהם אינן משתמעות לשתי פנים. חשוב לציין שבמקרה בו ערעור מתקבל, אין המדובר באישור הבקשה באופן אוטומטי, אלא בהחזרת הבקשה לוועידת התביעות החומריות של העם היהודי, להמשך טיפול בבקשה.
באחד הערעורים, בו ייצג משרדנו, הערעור התקבל לאחר שהצלחנו להוכיח כי המבקש שהה בשטחה של מרוקו הצרפתית בזמן מלחמת העולם השנייה. הלקוח נולד בעיר ושמה לעיון במרוקו הצרפתית ובקשתו נדחתה שכן קיימת עיר עם שם זהה במרוקו הספרדית ובוועידת התביעות החליטו שהוא שהה בעיר שבמרוקו הספרדית. אנו הצלחנו על להצביע על זהות העיר בה שהה.
בערעור נוסף, לאחר חקר עומק שאנו ביצענו, קיבלה ערכאת הערעורים העצמאית את המסד העובדתי שהבאנו בפניה, לגבי חלק ממחוז הצמוד למרוקו הספרדית שוועידת התביעות סבורה הייתה שהיה תחת שליטת מרוקו הספרדית בפועל על אף הימצאותו במחוז השייך למרוקו הצרפתית. בקבלת ערעור זה דחתה ערכאת הערעורים העצמאית את המסד העובדתי שהיה מקובל על ידי ועידת התביעות. קבלת ערעור זה הביאה את כל מי ששהה באזור, והוא או משפחתו גרו בשכונת המלאח, למצב בו, יתכן ובקשתו לקרן הסיוע יכולה להיבחן בשנית ואף להתקבל.
בערעור אחר, בו ייצג משרדנו, התקבלה בקשה לבחינת הבקשה לקרן הסיוע מחדש שכן בו הועלה ספק בנסיבות רדיפתה של אחת מלקוחותינו. בקשתה של הלקוחה הוחזרה לנציגות וועידת התביעות בישראל לבחינה נוספת לאחר שהוכחנו לערכאת הערעור את דבר הטעות בהעלאת הספק.