David Yadid
דוד ידיד משרד עורכי דין ונוטריון
 
 
 
 
חיפוש
 
 
 
 
 
 

המאבק להכרת יהודי מרוקו שנרדפו תחת שלטון וישי בתקופת מלחמת העולם השנייה כנרדפים ע"פ חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז - 1957.

 
מבוא

במהלך מלחמת העולם השנייה במרוקו, בשנים שבין 1940-1942, שלט משטר וישי הצרפתי, אשר הגביל את היהודים הגבלות רבות, עקב יהדותם. כתוצאה מהגבלות אלו הקהילה היהודית במרוקו הצרפתית, נפגעה קשות בעיקר בתחומים הבאים- הגבלות תנועה, גירוש מבתיהם, עוצר, פיטורין, חובת רישום , פגיעות גוף ורכוש, הגבלת המזון ועוד. בגין הגבלות אלו, הוכרו מרבית יהודי מרוקו כזכאים לפיצוי חד פעמי על ידי ממשלת גרמניה, באמצעות ועידת התביעות.

משרד עורכי דין ונוטריון דוד ידיד מנהל בעבור לקוחות רבים הליך משפטי שמטרתו הכרה בזכויותיהם של יהודי מרוקו למול הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר הישראלי. בם יבשיל ההליך, הוא יניב קבלת תגמול חודשי לחלק מבני העדה, העומדים בקריטריונים הקבועים בחוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז- 1957 (ואשר לפיו תנאי הכרחי להגשת התביעה הינו מועד עליה ארצה עד ליום 01.10.1953).
מאבק להכרת יהודי מרוקו כנרדפים במלחה"ע השנייה
 

רקע היסטורי על קורות יהודי מרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה מרוקו, בגבולותיה המוכרים כיום, מחולקת בין ספרד לבין צרפת. החלק הראשון היה בשלטון ספרדי מלא, תחת משטרו של פרנקו ואילו החלק השני היווה קולוניה צרפתית, אשר פעלה על פי הנחיות השלטון בצרפת. לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים וכינון משטר וישי, נכללה מרוקו בקולוניות שתחת משטר וישי ואז יושמה המדיניות הנאצית גם במרוקו הצרפתית.

משטר וישי יישם את תורתו הגזענית של המשטר הנאצי, שיתף עימו פעולה וחוקק חוקים, אשר הפלו את היהודים, אך ורק על רקע יהדותם.
הביטוי העיקרי לכך הוא בהוצאת "דהירים" - צווי מלך מרוקו, שכאמור פגעו ביהודים קשות.

הדהיר הראשון, מיום 31.10.1940, פורסם במטרה להרחיק את היהודים מהחיים הציבורים במרוקו וקבע רשימת מקצועות ופעולות שאסורים ליהודים, בעיקר בתחום ההוראה, משפט, ניהול, פוליטיקה ועוד.

הצעד השני היה בפרסום תקנון, אשר המשיך בקו זה, כשמטרתו הייתה להוציא את היהודים מהחיים הכלכליים בכלל, ע"י הרחבת העיסוקים האסורים ליהודים, בעיקר בתחומים הפיננסיים, לרבות בכל הקשור לבנקאות, ביטוח ונדל"ן.

בהמשך, הוצא צו שלישי, אשר הורה לערוך מפקד וציווה על כל יהודי לגשת לעירייה ולהצהיר על רכושו ומספר הנפשות בביתו. היה חשש גדול מאוד בקרב יהודי מרוקו כי רכושם יוחרם וכי המצב רק ילך ויחמיר.
 
בסופו של דבר, הצו החמור והחריף ביותר כנגד היהודים הוצא ביום 22.08.1941. בצו זה נקבעה ההגבלה החמורה ביותר- הגבלת חופש התנועה של היהודים, ע"י פינוי המבנים בהם גרו ב"עיר החדשה" וגירושם ל"מלאח" - שכונה יהודית סגורה ומובדלת, המקבילה המקומית לגטו האירופאי, ממנו היה אסור ליהודים להיכנס ולצאת, אלא אם היה ברשותם אישור מיוחד, שניתן במסורה. ב"מלאח" סבלו היהודים מצפיפות רבה, דוחק, עוני, חוסר במזון ומחלות.

כמו כן, ע"פ המחקר ההיסטורי וכן מעדויות רבות מקהל לקוחותינו, התברר כי הוטל עוצר על היהודים ב"מלאח", הם לא הורשו לצאת מהבתים לאחר שעות אלו ונאלצו להסתגר בביתם, בפחד ובחשכה.

היהודים חששו לגורלם שכן שמעו שמועות כי הכח הגרמני שהגיע כבר ללוב ולתוניס עושה בהם שמות והוא בדרכו למרוקו.

בסופו של דבר, כחלק ממבצע לפיד, האמריקאים נחתו במרוקו בחודש נובמבר 1942, אולם רק ביום 14.03.1943, פורסם תקנון שמבטל את הצעדים שננקטו נגד היהודים ע"י משטר וישי.
דגל מרוקו
 

הכרה בזכויות חלק מיהודי מרוקו הצרפתית בתביעות לקרן הסיוע של ועידת התביעות

כאמור לעיל, בשנת 2011, ממשלת גרמניה הכירה בחלק מהיהודים ששהו במרוקו הצרפתית, שחיו תחת משטר וישי כזכאים, מטעם קרן הסיוע של ועידת התביעות החומריות של העם היהודי, לקבל פיצוי חד פעמי של 2,556 יורו וכן זכויות נוספות, כגון פטור מלא מתרופות, על נרדפותם בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעקבות כך הוגשו עשרות אלפי תביעות על ידי יוצאי מרוקו, אל קרן הסיוע של וועידת התביעות, אשר ציפתה לשבעת אלפים תביעות בלבד, ונאלצה להתמודד עם כמות גבוהה בכמה מונים.

אנו ייצגנו וממשיכים לייצג לקוחות רבים, ששהו בעת מלחמת העולם השנייה במרוקו הצרפתית, למול קרן הסיוע ולמול ערכאת הערעור בנושא זה.

לצורך ניסוח תביעות לקוחותינו יוצאי מרוקו אל קרן הסיוע של וועידת התביעות, פנינו להיסטוריון, בכדי לקבל את התמונה ההיסטורית המלאה על תקופה זו במרוקו הצרפתית.
 

המאבק המשפטי להכרת משרד האוצר הישראלי בנרדפות יהודי מרוקו הצרפתית

מתמונת המצב ההיסטורית מצאנו כי קיימות עילות להכרה בחלק מיהודי מרוקו הצרפתית, גם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז -1957. ההכרה הנדרשת הינה מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר הישראלי.

אנו סבורים כי בעקבות הכרתה של גרמניה בזכאות יהודי מרוקו מטעם קרן הסיוע, הגיעה העת כי ממשלת ישראל תכיר אף היא בנרדפות יהודי מרוקו, ותעניק להם את התגמול החודשי שמקבלים שאר ניצולי השואה מהגלויות האחרות ע"פ חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז -1957.

על פי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז -1957, אזרחי ותושבי ישראל זכאים לקבלת תגמולים חודשיים בגין נרדפותם כיהודים בעת מלחמת העולם השנייה, במדינות שהיו בשליטה גרמנית או של משתפי פעולה עם השלטון הגרמני, בתנאי שעלו לישראל לפני יום 01.10.1953. המגבלה על מועד העלייה לישראל נקבעה מאחר ועל פי "הסכם לוקסמבורג" בין ישראל לגרמניה משנת 1952, מדינת ישראל לקחה על עצמה לפצות רק את מי שהיו אזרחיה עד לאותו המועד.

לפיכך, בהתאם המצב החוקי היום, המאבק הינו להכרה בזכויות יהודי מרוקו הצרפתית, שעלו עד למועד זה בלבד, וסבלו מרדיפות, בהתאם לעילות המוכרות כיום.
 
המאבק המשפטי להכרה של משרד האוצר בנרדפות יהודי מרוקו הצרפתית
 
לצערנו, משרד האוצר לא הכיר בתביעות הנרדפות של יהודי מרוקו. בשנה וחצי האחרונות התקבלו החלטות דחייה לגבי כל התביעות שהוגשו ע"י משרדנו, בעבור יהודי מרוקו הצרפתית, ובעקבות זאת הוגשו עררים רבים לוועדות הערר השונות בארץ.

נכון לכתיבת שורות אלו, הדיונים בנושא הינם לכלל העוררים בסוגיה העקרונית של זכאות קהילת יהודי מרוקו. להוכחת הזכאות הכללית, הוגשו לוועדות הערר תמצית הטענות המשפטיות וכן הוגשו חוות דעת של היסטוריונים מטעם הלקוחות המיוצגים על ידנו, המומחים לתקופה זו במרוקו- פרופסור ירון צור ודוקטור אלי בר חן. חוות הדעת הוגשו במטרה להציג בפני וועדות הערר את העובדות הידועות על הרדיפות הקשות מהם סבלה קהילת יהדות מרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה. מהעולה בחוות הדעת עולה בפירוש מסכת עובדתית המצביעה על אחריות גרמניה הנאצית לרדיפות ממשלת וישי משתפת הפעולה. בהמשך מתוכננת חקירתם של המומחים בוועדות הערר.

סיכומים בועדת הערר בחיפה מטעם העוררים, יוצאי מרוקו.

באם תוכרע בחיוב השאלה הכללית של קהילת יהודי מרוקו הצרפתית בעת מלחמת העולם השנייה, ייקבעו דיונים פרטניים בעניינם של הניצולים.
אנו מקוים ומאמינים כי נצליח להביא את עניינם של יוצאי מרוקו הצרפתית למול הרשות לזכויות ניצולי שואה לכדי סיום מוצלח באופן בו יכירו בזכויותיהם על פי חוק נכי רדיפות הנאצים.